וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לחייך,
כי היום החיוך מסתתר מאחורי שכבות עבות של עייפות.
עייפות מכובד משא העולם שהתעקשת לסחוב על כתפיך,
עייפות מהדוחק האינסופי ומהצפיפות.
וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לצחוק.
היום נדיר להוציא ממך מבט חסר כאב.
כי נשברת תחת הלחץ שכולם מפעילים עליך,
כי לקחת כל סיפור אישי של מעריצה אל הלב.
וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לכתוב ולשיר,
היום השירה היחידה שיוצאת מפיך היא הקריאה החלושה לעזרה.
כי החיים האלה אכלו אותך,
ונראה כי אין אור בקצה המנהרה.
וקשה לחשוב שפעם היית כה מאושר,
היום לבך כה קודר.
והדמעות זורמות כשבך אני צופה,
כי פעם היית אדם אחר.
סדרת הסלבים, שיר אחד האהובים עלי.
היום היה לאחותי יום הולדת, היא כבר בת 14.
קשה להאמין.
הביאו לה הרבה עוגות וממתקים לבית ספר (האמת, יותר ממה שחשבתי שהיא תקבל) והכנתי לה בצהריים עוגת שוקולד בציפוי נוטלה וM&M,
נראה לי שיצא ממש טעים :)
בערב אנחנו נוסעים למסעדה לחגוג בטחינת בשר,
ומחר אנחנו נוסעות לקניון עם שוהם ואחותה, תום, החברה הכי טובה של אחותי.
הרבה שופינג בלי להוציא שקל, כיף לי :)
ואז אחרי הקניון אני צריכה ללכת לשוהם כי הבטחתי לעזור לה ללמוד למבחן במתמטיקה,
ואז אופיר וגיל באות אלי כדי לכתוב דו"ח מעבדה בכימיה,
ובערב יש ארוחה ביחד עם סבא וסבתא וכמה דודים,
וביום שבת- שיעורי בית ולמידה למתמטיקה,
ועשיית עוגיות,
ולנוח בין כל הבלגן הזה.
עמוס לי, איזה כיף :)
היום, חוץ מיום ההולדת, תכננו להקרין לנו סרט שכבתי על העליות לארץ ישראל.
בספונטניות הברזנו אני, גיל, אופיר, התאומים, יואב ואורן.
היינו באולם ספורט, הרחק מעיני המורים, והאמת שהיה ממש כיף ומצחיק.
ותכננו אולי להיפגש במועדון נוער בכפר גליקסון, איפה שעשינו את הסילבסטר, ביום שישי בערב, ואולי התאומים יוכלו להשיג לנו בקבוק וויסקי.
אף פעם לא ממש שתינו ביחד, ואני חושבת שהגיע הזמן להתנסויות חדשות.
אני לא אומרת שעכשיו כל פגישה תהיה סביב האלכוהול ונהפוך למכורים, ונשתה המון המון רק בשביל להשתכר.
זה ממש לא הקטע כזה.
זה סתם בשביל הכיף, האווירה, לא משהו ערסי ורציני.
אני חושבת שעכשיו אנחנו בגיל של התנסויות חדשות, גיל של למצות את החיים עד תום.
כי אם לא נהנה עכשיו, אז מתי?
גיל קצת התעצבנה על כל העניין הזה, אבל נראה כבר מה נעשה לגביה, יהיה בסדר...
וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לחייך,
כי היום החיוך מסתתר מאחורי שכבות עבות של עייפות.
עייפות מכובד משא העולם שהתעקשת לסחוב על כתפיך,
עייפות מהדוחק האינסופי ומהצפיפות.
וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לצחוק.
היום נדיר להוציא ממך מבט חסר כאב.
כי נשברת תחת הלחץ שכולם מפעילים עליך,
כי לקחת כל סיפור אישי של מעריצה אל הלב.
וקשה לחשוב שפעם לא הפסקת לכתוב ולשיר,
היום השירה היחידה שיוצאת מפיך היא הקריאה החלושה לעזרה.
כי החיים האלה אכלו אותך,
ונראה כי אין אור בקצה המנהרה.
וקשה לחשוב שפעם היית כה מאושר,
היום לבך כה קודר.
והדמעות זורמות כשבך אני צופה,
כי פעם היית אדם אחר.
סדרת הסלבים, שיר אחד האהובים עלי.
היום היה לאחותי יום הולדת, היא כבר בת 14.
קשה להאמין.
הביאו לה הרבה עוגות וממתקים לבית ספר (האמת, יותר ממה שחשבתי שהיא תקבל) והכנתי לה בצהריים עוגת שוקולד בציפוי נוטלה וM&M,
נראה לי שיצא ממש טעים :)
בערב אנחנו נוסעים למסעדה לחגוג בטחינת בשר,
ומחר אנחנו נוסעות לקניון עם שוהם ואחותה, תום, החברה הכי טובה של אחותי.
הרבה שופינג בלי להוציא שקל, כיף לי :)
ואז אחרי הקניון אני צריכה ללכת לשוהם כי הבטחתי לעזור לה ללמוד למבחן במתמטיקה,
ואז אופיר וגיל באות אלי כדי לכתוב דו"ח מעבדה בכימיה,
ובערב יש ארוחה ביחד עם סבא וסבתא וכמה דודים,
וביום שבת- שיעורי בית ולמידה למתמטיקה,
ועשיית עוגיות,
ולנוח בין כל הבלגן הזה.
עמוס לי, איזה כיף :)
היום, חוץ מיום ההולדת, תכננו להקרין לנו סרט שכבתי על העליות לארץ ישראל.
בספונטניות הברזנו אני, גיל, אופיר, התאומים, יואב ואורן.
היינו באולם ספורט, הרחק מעיני המורים, והאמת שהיה ממש כיף ומצחיק.
ותכננו אולי להיפגש במועדון נוער בכפר גליקסון, איפה שעשינו את הסילבסטר, ביום שישי בערב, ואולי התאומים יוכלו להשיג לנו בקבוק וויסקי.
אף פעם לא ממש שתינו ביחד, ואני חושבת שהגיע הזמן להתנסויות חדשות.
אני לא אומרת שעכשיו כל פגישה תהיה סביב האלכוהול ונהפוך למכורים, ונשתה המון המון רק בשביל להשתכר.
זה ממש לא הקטע כזה.
זה סתם בשביל הכיף, האווירה, לא משהו ערסי ורציני.
אני חושבת שעכשיו אנחנו בגיל של התנסויות חדשות, גיל של למצות את החיים עד תום.
כי אם לא נהנה עכשיו, אז מתי?
גיל קצת התעצבנה על כל העניין הזה, אבל נראה כבר מה נעשה לגביה, יהיה בסדר...