למה היא כל כך מגעילה?
עשיתי לה משהו?
נכון, אולי אני אומרת לה לעשות דברים, אבל מהצד שלי זה בא ממקום של הערות קטנות לטובתה, שאמא לא תכעס עליה אחר כך.
למה היא צריכה לענות לי בזלזול כזה?
כאילו אני היצור הכי נחות שקיים?
היא לא רואה שהשתניתי, שאני משתדלת?
הקטע הוא שהיא בכלל לא מנסה לראות,
היא לא מנסה לראות ולא שמה לב שאני כן מתייחסת אליה,
שאני כן רוצה שנהיה חברות,
שאני משתדלת כבר להיות נחמדה ולא לדבר אליה בציניות.
אז למה אני מקבלת כזאת הנחתה?
אני זוכרת פעם אחת שאני הייתי אצל שוהם ואחותי הייתה אצל אחותה, תום.
היינו ביחד בחדר של שוהם, ואז אחותי פתאום אמרה:
"זה מוזר, אני לא מבינה איך שוהם החברה הכי טובה שלך, כאילו מה היא מוצאת בך?"
והיא לא אמרה את זה בכוונה להיות מגעילה, לא רבנו ואני לא חושבת שהיה לנו אפילו איזה וויכוח לפני זה.
היא פשוט אמרה את זה כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו בעולם.
זה הקטע הנוראי.
פשוט מובן מאליו.
זהו נמאס לי, אני איתה גמרתי.
למה היא כל כך מגעילה?
עשיתי לה משהו?
נכון, אולי אני אומרת לה לעשות דברים, אבל מהצד שלי זה בא ממקום של הערות קטנות לטובתה, שאמא לא תכעס עליה אחר כך.
למה היא צריכה לענות לי בזלזול כזה?
כאילו אני היצור הכי נחות שקיים?
היא לא רואה שהשתניתי, שאני משתדלת?
הקטע הוא שהיא בכלל לא מנסה לראות,
היא לא מנסה לראות ולא שמה לב שאני כן מתייחסת אליה,
שאני כן רוצה שנהיה חברות,
שאני משתדלת כבר להיות נחמדה ולא לדבר אליה בציניות.
אז למה אני מקבלת כזאת הנחתה?
אני זוכרת פעם אחת שאני הייתי אצל שוהם ואחותי הייתה אצל אחותה, תום.
היינו ביחד בחדר של שוהם, ואז אחותי פתאום אמרה:
"זה מוזר, אני לא מבינה איך שוהם החברה הכי טובה שלך, כאילו מה היא מוצאת בך?"
והיא לא אמרה את זה בכוונה להיות מגעילה, לא רבנו ואני לא חושבת שהיה לנו אפילו איזה וויכוח לפני זה.
היא פשוט אמרה את זה כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו בעולם.
זה הקטע הנוראי.
פשוט מובן מאליו.
זהו נמאס לי, אני איתה גמרתי.