מה בסך הכל רציתי?
ללכת ברחוב בשקט, בשלווה,
בלי שבכל פינה יסתתר
גל של אנשים עם מצלמה.
מה בסך הבל ביקשתי?
להיות מוערך ולעשות אמנות.
לדעת שהמוזיקה שלי שווה משהו
למישהו שעבר את גיל ההתבגרות.
לאן בסך הכל שאפתי?
להיות מי שאני ולעשות מה שאני אוהב.
אך העולם לא הפסיק לנסות
לשנות אותי ואת השירים שאני כותב.
למה בסך הכל ייחלתי?
מינימום כבוד?
כל כך הרבה שונאים קיימים לי,
כבר קשה לשאת עוד.
מה בסך הכל השגתי?
כסף מיותר מדי, מעריצות צעירות מדי, שונאים רבים מדי?
אוסף של טעויות שלא ישכחו לעולם?
אף אהבה אמיתית שזורמת בוורידיי...
אני מרגישה הרבה יותר מאופסת על החיים של אחרי החופשה בסופ"ש,
ממש הייתי צריכה את זה.
היום היה לי אחלה יום,
אפילו שקצת שקעתי באיזשהו שלב...
שוב פעם הרגשתי חרא ליד חברים שאני יודעת שאוהבים אותי.
לא יודעת...
אני כל הזמן מרגישה שאני לא משתווה להם...
שאני כאילו נדחפת, שלא בא להם להיות איתי אבל לא נעים להם ללכת ממני.
אני יודעת שזה לא נכון אבל זה ממשיך להופיע.
מאיפה לעזאזל קיבלתי את זה בכלל? \:
מה בסך הכל רציתי?
ללכת ברחוב בשקט, בשלווה,
בלי שבכל פינה יסתתר
גל של אנשים עם מצלמה.
מה בסך הבל ביקשתי?
להיות מוערך ולעשות אמנות.
לדעת שהמוזיקה שלי שווה משהו
למישהו שעבר את גיל ההתבגרות.
לאן בסך הכל שאפתי?
להיות מי שאני ולעשות מה שאני אוהב.
אך העולם לא הפסיק לנסות
לשנות אותי ואת השירים שאני כותב.
למה בסך הכל ייחלתי?
מינימום כבוד?
כל כך הרבה שונאים קיימים לי,
כבר קשה לשאת עוד.
מה בסך הכל השגתי?
כסף מיותר מדי, מעריצות צעירות מדי, שונאים רבים מדי?
אוסף של טעויות שלא ישכחו לעולם?
אף אהבה אמיתית שזורמת בוורידיי...
אני מרגישה הרבה יותר מאופסת על החיים של אחרי החופשה בסופ"ש,
ממש הייתי צריכה את זה.
היום היה לי אחלה יום,
אפילו שקצת שקעתי באיזשהו שלב...
שוב פעם הרגשתי חרא ליד חברים שאני יודעת שאוהבים אותי.
לא יודעת...
אני כל הזמן מרגישה שאני לא משתווה להם...
שאני כאילו נדחפת, שלא בא להם להיות איתי אבל לא נעים להם ללכת ממני.
אני יודעת שזה לא נכון אבל זה ממשיך להופיע.
מאיפה לעזאזל קיבלתי את זה בכלל? \: