אני חושבת שאני טיפוס של מצבי רוח,
טיפוס קיצוני כזה.
כשאני עצובה, אני יכולה לחשוב משהו הפוך 180 מעלות ממה שאני חושבת כשאני שמחה.
בחיי, אני פשוט טיפוסים שונים לגמרי!
ועכשיו, כשהחלטתי לעשות מסע לתחילת הבלוג שלי ולקרוא פוסטים, אני רואה כמה זה בולט.
בחיי, איך לא נמאס לאנשים ממני?
אני יודעת שלי היה נמאס ממני ממש מהר.
אבל אני צריכה ללמוד לשלוט על זה,
אני צריכה לשמור על האני שלי,
ולא לתת למצבי רוח המתחלפים (במהירות) שלי להשפיע עלי.
מצחיק, אני יודעת שהכל נראה טוב ויפה עכשיו,
אבל אני גם יודעת שברגע שאני אהיה עצובה ומדוכאת שוב,
זה לא יהיה קיים... (:
תובנה קצרה שהייתה לי איזה יום (:
היום היה סבבה, שחיתי שוב בבוקר בגלל שזה חופש ויש לי זמן,
הגדלתי לשני קילומטר והיה נורא כיף ומשחרר כזה.
ואז התחלתי לחשוב על המתנה שאני צריכה לקנות לשוהם..
יש לה יום הולדת ביום שני !!
זה עוד שנייה !
אז התלבטתי מלא מלא וממש ממש לא ידעתי מה לקנות,
כי שוהם היא ילדה כזאת שמצפה להמון ויום הולדת זה מאורע נורא חשוב אצלם במשפחה וזה...
אז להגיד תאמת, קצת פחדתי שאני אקנה לה משהו שהיא לא תאהב..
אז חשבתי על זה המון-
תכשיט? בגד? מה?
ואז, במקלחת (כמובן!) עלה לי הרעיון-
לקחת אותה לת"א,
נסתובב שתינו בדיזינגוף, שנקין, שוק הכרמל, וכל האזור שמה,
ואני אקנה לה ארוחת צהריים או ערב (תלוי מתי נהיה) ואיזה מתנה שהיא תבחר.
ככה יצא מזה גם יום ממש כיפי וגם מתנה לשוהם שהיא תאהב ואני לא אצטרך לחשוש אם זה מוצא חן בעיניה.
נפלא !
סיסמתי לה על הרעיון והיא אהבה.
אז חוץ מהמתנה הזאת,
כנראה שיש איזה מסיבת הפתעה,
שמארגנת ליז בוחבוט איכסה.
אני מקווה שבלי דיג'יי או משהו,
כי אני לא אוהבת את זה.
לא משנה כמה אני מנסה להכחיש ולומר שכן, יהיה כיף, ריקודים זה כיף,
אני פשוט לא נהנת מזה.
ולא בא לי להתבאס ולבאס לשוהם את המסיבה.
אז בכל מקרה, אני אשתדל לזרום.
יהיה טוב!
עוד מעט שיעור קרמיקה (:
המשך חופש שמח לכולם !
;){kind=link}