כשמשהו מציק לי, מטריד או מעצבן אותי,
אני לא יכולה.
אני לא מפסיקה לחשוב על זה,
זה לא יוצא לי מהראש, מהבטן, מהלב.
אני מסתובבת בבית חסרת מנוחה,
לא מוצאת את הסבלנות לעשות שום דבר,
רוצה כבר שיגמר היום,
להיכנס למיטה ולגמור את הכל.
הפרצוף העצוב, החושב והמהרהר לא יורד לי מהפנים,
כל דבר מעצבן אותי,
הכל רועש מדי ומציק.
די, אני רוצה שקט,
חיצוני ופנימי.
די, לא רוצה להיות מוטרדת,
לא יודעת כבר מה לחשוב,
לא יודעת כבר מה אני מרגישה.
תהיו בשקט.
נמאס לי.
;){kind=link}