כבר כמה רגעים טובים שאני הולכת בבית במחשבה קצת מענה שאני צריכה להיפגש מחר עם דניאל כי אני נמצאת בעיר וזאת אחלה הזדמנות, אבל באותו זמן שחשבתי להיפגש איתו גם המשפחה שלי תהיה בתל אביב וקצת מייסר אותי לא להיפגש איתם לאכול צהריים.
ואז זה נחת עלי- אם את רוצה להיות עם המשפחה שלך, תהיי עם המשפחה שלך!
הרי ברור שזה מה שאת רוצה, וברור שאם תיפגשי איתו קודם ואחר כך תיפגשי עם המשפחה שלך פשוט תרגישי רע. למרות שזה נראה מושלם, את פשוט תרגישי רע אחר כך, גם אם אין סיבה, כבר היית בסרט הזה.
ובכלל, בתמונה הגדולה לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שזה יעשה לך רע. הרי כל פעם את אומרת לעצמך שמרגיש לך שזאת הפעם האחרונה, וגם אם במקרה הוא ישלח לך אי פעם הודעה שוב, את פשוט לא תעני.
אבל ברגע שמגיעה ההודעה, זאת אפילו לא שאלה, כשחברה שלך מקווה שלא שכבתם. ברור ששכבנו! איך נראה לך שזה היה יכול להתפתח אחרת?
אז למה, את הרי מודעת לזה שכל פעם שהשם שלו מופיע על הצג, את חוזרת לאשליה הזאת שאתם זוג כמו שתמיד רצית להיות, ואז משהו מנפץ לך את האשליה המוזרה הזאת, או שהוא מבריז לך, או שאת שמה לב כמה הנואשות נודפת ממך.
וזה סתם מותח אותך, זה שהוא כתב את ההודעה לא אומר שהוא רוצה אותך, אלא אומר שהוא רוצה לשתות בירה עם מישהי חמודה ולהזדיין מאוחר יותר. וזה גם מה שהוא בשבילך. זה בחיים לא יהיה יותר.
ואת יודעת את זה, אבל נוח לך לדמיין את שניכם בבר השכונתי שותים בירה ולהיכנס לאשליה הזאת. כי היא באמת מתוקה.
אבל בכל זאת, אשליה. שעושה טעם לוואי אחר כך.
אז השורה התחתונה מכל זה...
אם בא לך לבלות עם המשפחה שלך, פשוט לכי תבלי עם המשפחה שלך.
הוא לא המשפחה שלך ולא יהיה.
ואת לא חייבת לו כלום, פשוט כי הוא לא רוצה שתהיי חייבת לו משהו.
;){kind=link}