אין דרך אחרת לתאר את זה, היינו זוג שהלך לים ביום שבת אחרי הצהריים. התיישבנו על שמיכה שזכרתי שהייתה תלויה בדירה שלו, של בוב מארלי בכמה צבעים. השלמנו פערים ודיברנו. הוא חזר על טקס הכנת הג׳וינט והדלקתו שזכרתי כל כך טוב. לקחתי ממנו שכטה שאולי הפעם תשפיע עלי, ואז נורא נבהלתי כי נזכרתי שחתמתי בסיווג ביטחוני שלא אעשן יותר עד סוף השירות שלי. אני זוכרת שהתקרב אלינו כלב באיזשהו שלב, וקראתי לו ורציתי ללטף אותו ואז הוא השתין לנו על השמיכה. זה היה מביך מאוד.
לבשתי בגד ים שלם סקסי שחושף את מרכז החזה על מתחת לציצים, הוא אמר יום לפני שהוא אוהב בגדי ים שלמים. נכנסנו קצת למים הנעימים ואז שיחקנו בפריזבי על הגלים הרדודים. אני יותר טיפוס של מטקות אבל נהניתי מכל רגע. אחרי זה חזרנו לשכב על השמיכה ודיברנו עוד קצת, אני שכובה על הגב והוא על הצד עם הפנים אלי.
רק חיכיתי שהרגע הזה יגיע, והוא אכן הגיע. הנשיקה הייתה רכה כמו שזכרתי את השפתיים שלו, והוא לש לי את הרגליים וחזרתי להרגיש כמו חלה לפני שבת. הטעם של השפתיים החזיר אלי את הכל והתמסרתי למגע. באיזשהו שלב התחלנו להתנשף שוב. הוא הסתובב את מעט הסיבוב שהיה לו משכיבה על הצד לשכיבה על הבטן, חצי מעלי, ופשוט שקענו אחד בעולם של השנייה, במגע, בחיבור.
הוא התנתק אחרי כמה זמן והעביר את מבטו עלי בתסכול משועשע. הרגשתי כמה הוא מגורה והבנתי את התסכול בהתחשב בזה ששנינו באמצע מקום מאוד הומה. החלטנו בלי מילים להתקפל לאוטו, ובדרך חזרה הוא שאל איפה יש מקום נחמד ומבודד לעצור עם האוטו.
ידעתי שברגע שזה יקרה זה יהיה סוף לאשליה הזוגית הרומנטית שיצר אחר הצהריים הזה בים, בשקיעה, איתו. אבל רציתי אותו.
נכנסנו למין שביל צדדי לא סלול ועברנו למושב האחורי די מהר. שכבתי על הגב לאורך המושב כשהוא גהר מעלי ונכנס לתוכי לאט לאט, מסתכלת על הפנים שלו, המבט שיש לו בזמן מעשה, שנהיה פראי איכשהו. הפה שלו היה קפוץ, ושמעתי את האוויר נמלט בקול מהנחיריים שלו בזמן שכבר היה בתוכי. גנחתי והתפתלתי והסתכלתי לו בתוך העיניים עד שגמר בתוכי, ומצא באורח פלא נייר טואלט באוטו והושיט לי, ושוב מצאנו את עצמנו זו מול זה, מנגבים את עצמנו במבוכה של אחרי.
לא היה יותר מדי אחרי זה, הוא הסיע אותי הביתה וזהו. קצת ידעתי שלא יהיה המשך אבל שמחתי נורא כשגיליתי ששכחתי את משקפי השמש אצלו, כי זה הבטיח שנתראה שוב.
;){kind=link}