מטומטמת

אל תפסיקי לתת לרגשות שלך להחליט בשבילך, אבל לפעמים צריך להסס, לבדוק אם הבן אדם ראוי שתבטחי בו. ואת לא מטומטמת, כל עוד זה בן אדם שונה זה כמו פעם ראשונה חח. והיד תבוא בסוף היא תמיד באה.

זה אותו בנאדם, זה מה שכל כך עצוב..
תודה רבה לך (:

היד הזו שאת מחכה לה, יכולה לבוא מעצמך, אם רק את תתני לך אותה...
אם את מחכה לה סימן שהנך יודעת שאת ראויה לה.

לטעות פעם אחת זה אנושי, פעם שנייה טיפשי?!
תביאי לי את החצוף שהמציא משפט זה.

תקשיבי לי, בין אם את רוצה ובין אם לא,
אין לך הרבה ברירה (;

אם כבר הלכת על משפטים,
"זה לא משנה כמה פעמים טעית, אלא כמה למדת מהטעות."
בין כה וכה, ללא טעויות לא נלמד,
טעויות מעצבות את אשיותינו,
מלמדות אותנו ככ הרבה,
אני לא הייתי מוותרת עליהן, ואני יודעת שגם את לא.

בכל אופן אל תפחדי לטעות, לטעות משמע קיום,
קיום משמעם חיים, חיים משמע נשימה, נשימה, חיפוש אחרי האושר,
אושר= כוח!

אני כאן ואתמוך בך, בכל נפילה ונפילה,
בכל כישלון ואכזבה,
אל תמספרי את זה שנפלת או נכשלת, טעית או כל מילה אחרת שממחישה את זה;
תסתכלי כמה למדת מזה וכמה התעצמת-
זה החשוב שבדבר.

לילה טוב יקירתי, ואני רוצה שחיוך יהיה משוך על שפתייך. (לא להתחמק כן?! שיהיה חיוך אמיתי.)

את כל כך מדהימה, אין לי מילים אחרות.
תודה רבה לך על מילותייך שהצליחו להסב לי אושר (:
מזכיר לי קצת את השיר שעות של אמת, רק במקום שעות של אמת, מילים של אמת, המילים שלך.

מסכימה לגמרי עם 'אני לא שם' מילה במילה!
מותר לנו לטעות כי זה מה שעושה אותנו אנושיים. ואנחנו לא ניפול פעם אחת, אלא כמה פעמים.
ובאמת שאין לנו ברירה אלא לקום על הרגליים ולהמשיך הלאה. גם אם זה קשה.
אל תוותרי על התמימות שלך בגלל כמה סוררים. אבל גם נסי לשלוח מבט נוסף לפני שאת מפילה את הגבולות שךך שוב.
ואת. לא. מטומטמת.
בכלל לא.
אנחנו ניפגע פעם,ופעמיים, ושלוש פעמים ולפעמים אפילו יותר. אבל העניין הוא ללמוד מהנפילות שלנו ולהמשיך להתקדם.
איך את חושבת שתינוק לומדת ללכת?
צעד, נפילה, בכי, לקום. צעד, נפילה, בכי, לקום. ושוב ושוב ושוב.
ככה הוא לומד.
אלה החיים.
היד הזאת תגיע. תני לה להגיע בזמן שלה.
לילה טוב:)

תודה רבה לך, באמת.
אני מקווה שהצדק עמך...