עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני כמו סכר.
אם אין בינינו את החומה הזו,
אני מתפרצת עליך
ולא תבין מאיפה זה בא
וזה יהיה מאוחר
וכבר תיסחף

~

יום אחד אצא ואפרוץ אל החיים.
החלומות הם מה שמחזיק אותי ערה בשעות הצהריים.
חברים
Reddingtonhaunted princessדוןemmaSuperGirl1Lana
אנונימי?CatHellBohemian Raphsodyעוד מוזרה בעולםהדסאנונימית
#פיגלי_הורן ♥Cassidy DrakeDarknessיובלJUNE Mc'lovinglife is sweet
PilaI dont give a F**K ♥FUCKiTIm (not) fineBe Your Own Herome-***
ג'ולמאיה נוימןyehavEdenSuzanחן (:
MeshiIt's my lifegirlשקדTigerLilyאביגיל
לא זכיתי באור מן ההפקר
לא זכיתי באור מן ההפקר,
אף לא בא לי בירושה מאבי,
כי מסלעי וצורי ניקרתיו
וחצבתיו מלבבי.

ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר,
ניצוץ קטן- אך כולו שלי הוא,
לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו-
כי ממני ובי הוא.

ותחת פטיש צרותי הגדולות
כי יתפוצץ לבבי, צור-עזי,
זה הניצוץ עף, ניתז אל-עיני,
ומעיני- לחרוזי.

ומחרוזי יתמלט ללבבכם,
ובאור אשכם הציתיו, יתעלם,
ואנכי בחלבי ובדמי
את- הבערה אשלם.


ח. נ. ביאליק

צמרמורת

23/04/2015 07:07
The Cheshire Cat

כרגיל, היציאות שלנו הן יציאות. 
אין לנו את זה בקטן, כל לילה הוא גדול, נמשך 10 שעות לפחות. 
כבר היו לי לילות כאלה, ויהיו לי עוד. 

מדיכאון של לפני יציאה, שלא הצלחתי להיפטר ממנו עד היום, 
עד אושר של ההתחלה, שכל העולם מרגיש כפרוש בפניי, 
דרך דאון עמוק של ריב או פיצוץ, במהלכו אני נסגרת ורק עושה את המצב יותר גרוע ממה שהוא, 
עד השלמה וסגירת מעגל והרגשת שלווה ושלמות. 

הלילה, זה הלך מדיכאון של לפני יציאה, הקבוע אצלי, 
לאושר על שיש לי חברות כאלה טובות ושאנחנו כאלה בוגרות ומלא בנים בוחנים אותי ומתחילים איתי ואני בכלל תפוסה, 
לדאון מטורף לכל מה שקשור באופיר, שאני לא מצליחה לעולם להסביר אותו בפני עצמי, אני רק מסתבכת, 
דרך השלמה מדהימה איתה, ושיחה ספוגת דמעות שגרמה ללב שלי להתמלא עד שהתפוצץ. 

שתיתי מלא, שתייה שאני קניתי, 
פלירטטתי עם מלא בנים למרות שאני תפוסה (אבל לא עשיתי כלום), 
אפילו עישנתי בפעם הראשונה, 
וגיליתי כמה באמת עמוקה האהבה של אופיר כלפיי, 
וכמה אני מתגמדת ליד ההבנה המדהימה שלה, וכמה אני לעולם לא אוכל לגמול לה על כל מה שהיא עושה בשבילי כל יום. 

ובכל זאת, 
בסוף כל ערב, יציאה, מסע, 
בסוף פסי הרכבת, בקצה הכביש, 
מחכה כרכור, מחכה הדרך שאני מכירה כמו כף ידי. 
מחכים לי העצים הירוקים, מחכה לי האור העמום שהשמש מסתירה, מחכות לי הציפורים שניעורות לחיים. 
בסוף כל התהפוכות האלו, אני חוזרת לשלווה שלי, ונזכרת שיש לי בית, אני שייכת, אני אהובה- בהרבה דרכים שונות. 
ולא משנה מה קורה, 
תמיד הדרך הביתה בבוקר תיראה לי כמו הדבר הכי טוב שקיים בעולם הזה. 


תיאו
23/04/2015 11:57
מקסים...
צמרמורת מהסוג הטוב.
תיאו
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
סינדרלה והנסיך
סינדרלה והנסיך
חיו, כך אומרים, באושר לנצח,
כמו שתי בובות בתיבת-זכוכית של מוזיאון,
מעולם לא הטרידו אותם חיתולים ואבק,
מעולם הם לא התווכחו על זמן הבישול של ביצה,
מעולם הם לא חזרו פעמיים על אותו הסיפור,
מעולם הם לא התרחבו בגיל העמידה,
חייכם החמוד מודבק ומרוח לנצח.

-״התפוח המורעל״
הכל כחול
ולמה שאתה תגיד לי איך עושים את זה נכון
אם זה זורם בי כמו הדם בוריד שלי
כמו הים התיכון
הכל כחול
אני כל יכולה
השגחה מלמעלה
אם משהו לא בא אז הוא לא בא מסיבה

-יסמין מועלם