החזרה לארץ הייתה....
טוב, חזרה, פשוטו כמשמעו.
כבר בבוקר שבו נחתנו, אתמול (מרגיש לפני חמישה ימים) הייתי בבית ספר, לשיעור כימיה לקראת המתכונת ביום שני.
הייתי עייפה, אבל היה נחמד לחזור להפעיל קצת את המוח אחרי יותר משבועיים ללא מחשבה.
ואחרי זה, כמובן שהלכתי לראות את הגבר שלי, שהתגעגע לפחות כמוני (:
אני מתלבטת איך לתאר את השעות שלי והלילה שלי איתו.
כרגיל, הוא מבלבל אותי.
הגעתי אליו וישר ניגשנו לעניינינו, אבל הוא טען שהייתי במחזור, למרות שלא התחלתי בכלל לדמם עד היום בצהריים.
אז נאלצתי לפצות אותו (לא שאכפת לי יותר מדי;) ולהסתפק בלישון לצדו, עטופה בחיבוקו. בהחלט מספיק בשבילי.
השלמתי שעות שינה בטירוף, בלילה לצדו ובבוקר בלעדיו, כשנאלץ ללכת לעבוד.
עד שחזר כבר לא יכולתי לישון יותר, וקמתי לצחצח שיניים, לשטוף פנים ולאכול על הספה בסלון. לנשום קצת אוויר.
ועל השולחן קלטתי מין מחברת גדולה בכריכה עבה, שראיתי בעבר אך מעולם לא התעמקתי בה.
היו בה כל מיני ציטוטים בגדול, משפטים כאלה של חיזוק עצמי.
ומסביב, על פני עמוד וחצי בערך, רשימה של כל הבחורות שהיה לו איתן איזה משהו מיני (גם מפורט איזה משהו בדיוק).
לא הפריעה לי הרשימה עצמה, אפילו השתעשעתי קצת ברעיון שאכנס להיכל התהילה שלו, של בנות שהוא מספר עליהן וזה.
הפריעה לי מאוד העובדה שאני מקוטלגת.
כן, אני נמצאת ברשימה (מספר 28).
וגם אופיר נמצאת ברשימה (מספר 27).
הפריע לי להיות ממוספרת, להיות ברשימה, אחת מיני רבות.
לא ידעתי מה להרגיש לגבי זה, אני עדיין מתלבטת.
בגדול זה לא מפריע לי, אבל אולי זה כן צריך להפריע לי?
אני לא יודעת מה לחשוב, הייתי מבולבלת וכבר הייתי צריכה לחזור הביתה ללמוד.
נכנסתי לחדר, הצטרפתי אליו מתחת לשמיכה.
ואז הוא התעורר ומלמל בקול מנומנם איפה הייתי, וכשאמרתי לו שבסך הכל הלכתי לאכול ולנשום אוויר הוא אמר שהוא התחיל לדאוג, היו לו סיוטים ומחשבות מעצבנות. ואז הוא חיבק אותי.
אז כן, אני חשה די מבולבלת.
גבר שגורם לי להרגיש שאני סתם אחת מיני רבות, ובשנייה אחרי זה גורם לי להרגישה הכי מיוחדת בעולם, היחידה שהוא רוצה.
ובתכלס, זה בטח סתם קטע של רווקים.
אני הרי יודעת שהוא זיין, פאק בוי.
אבל מאז שהוא איתי, הוא רק איתי.
זה לא צריך להפריע לי.
הוא נפרד ממני בנשיקה מתוקה וצעדתי הביתה במצברוח מרומם (:
*
אז חוץ מזה הכל כרגיל.
צריך לחרוש לכימיה לקראת המתכונת ביום שני, ואז להתחיל להשקיע במתמטיקה...
כן, זאת התקופה הזאת של השנה :
תכף נתחיל לחפש עבודה, שתהיה לי קצת הכנסה לקראת החופש הגדול ההולך וקרב, ויום העצמאות וכו'.
בקרוב אופיר תחזור מחו"ל, ואני אצטרך לדבר איתה.
אני עוד מגבשת את מה שאני רוצה לחשוף בשיחה ואת מה שלא.
מקווה שהכל יעבור חלק, מתגעגעת אליה אבל בינתיים יש לי מספיק עניינים על הראש כדי לא להתעסק בזה יותר ממה שאני צריכה (ויותר ממה שאני כבר מתעסקת).
טוב, חפרתי מספיק.
הגיע הזמן ללכת לישון (=לקרוא במיטה).
לילט
;){kind=link}