היה בלגן סביב הראש חודש שהיה אמור להתקיים היום בגליקסון, עם שתייה והכל.
בסוף הוא כן יתקיים, אבל מחר.
אני ממש מקווה שיהיה בסדר.
כאילו, היה שלב שבו חשבנו שבסוף לא יתקיים ושסתם ניפגש לפני שאני טסה, וכשהתברר שכן יהיה הבנתי שהייתה לי הקלה למחשבה שלא יהיה.
אופיר הייתה ממש ממש ממש בקטע של 'לא יהיה כיף בלי ואני ממש ממש רוצה לשתות כי מזמן לא שתינו' וזה.
וכאילו לא רציתי שזה יקרה, מה כבר יכול להיות לא כיף, שתייה זה מה ששווה להיפגש בשבילו ?
איזה אנשים יבשים הם האנשים שמצליחים ליהנות רק עם אלכוהול.
ואני ממש ממש שונאת את אופיר כשהיא מתחילה להיות שיכורה.. אני מקווה שהיא לא תגיע למצב של מעצבנת מחר כי אז אני אצטרך ממש להימחק כדי לא לשים לב אליה, ואני לא יודעת כמה אני רוצה את זה.
חוץ מזה שלא נראה לי שתהיה מספיק וודקה כדי לגדום לי להימחק, ממש קשה לגרום לי להשתכר.
אז זהו, אני סתם מודאגת ולא בא לי שיהיה חרא.
חוצמזה שבגלל שזה חופש גדול והכל בטוח ישכחו להביא לי כסף, בכלל כשאף אחד לא עונה לי..
בנוסף גם התאומים נשמעים בזמן האחרון מבואסים תחת.
דיברתי אתמול עם רן במסגרת הכנות לגליקסון עם אופיר והוא נשמע כאילו אין לו כוח אלי והכל. יכול להיות שיש לו תירוץ, כל העניין המפגר של רן אוהב את אופיר, אבל למאור אין תירוץ וגם הוא היה נשמע כאילו הוא לא שם זין.
נמאס לי שאנחנו היחידות שמשתדלות ורוצות שיהיה משהו, כאילו לא אכפת להם בכלל מזה שעוד שבוע אני טסה והם לא הולכים לראות אותי למשך חודש.
כאילו בכלל לא אכפת להם ממני בסופו של יום, ואני שונאת את זה, כאילו... 'ךקחרלעמ'פ
אני סתם במצב רוח מוזר.
בא לי שיהיה כיף, לא בא לי לשקוע.
אני צריכה להסתכל על העולם דרך עיניים של אנשים נחמדים (יש לי אנשים בראש אבל עוד לא החלטתי אם אני רוצה לעשות צחוק מעצמי או לא אז תיאלצו לנחש מי הם) ולהתייחס ככה לאנשים שאני אוהבת, ואולי גם לאלה שאני פחות אוהבת.
כאילו, להיות קלילה והכל, לזרום או וואטאבר.
בקיצור אני מקווה שיהיה בסדר.
;){kind=link}