עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני כמו סכר.
אם אין בינינו את החומה הזו,
אני מתפרצת עליך
ולא תבין מאיפה זה בא
וזה יהיה מאוחר
וכבר תיסחף

~

יום אחד אצא ואפרוץ אל החיים.
החלומות הם מה שמחזיק אותי ערה בשעות הצהריים.
חברים
Reddingtonhaunted princessדוןemmaSuperGirl1Lana
אנונימי?CatHellBohemian Raphsodyעוד מוזרה בעולםהדסאנונימית
#פיגלי_הורן ♥Cassidy DrakeDarknessיובלJUNE Mc'lovinglife is sweet
PilaI dont give a F**K ♥FUCKiTIm (not) fineBe Your Own Herome-***
ג'ולמאיה נוימןyehavEdenSuzanחן (:
MeshiIt's my lifegirlשקדTigerLilyאביגיל
לא זכיתי באור מן ההפקר
לא זכיתי באור מן ההפקר,
אף לא בא לי בירושה מאבי,
כי מסלעי וצורי ניקרתיו
וחצבתיו מלבבי.

ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר,
ניצוץ קטן- אך כולו שלי הוא,
לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו-
כי ממני ובי הוא.

ותחת פטיש צרותי הגדולות
כי יתפוצץ לבבי, צור-עזי,
זה הניצוץ עף, ניתז אל-עיני,
ומעיני- לחרוזי.

ומחרוזי יתמלט ללבבכם,
ובאור אשכם הציתיו, יתעלם,
ואנכי בחלבי ובדמי
את- הבערה אשלם.


ח. נ. ביאליק

פריקה ארוכה... להוציא את כל הרעל מדי פעם.

24/06/2014 16:08
The Cheshire Cat
טוב אז. 
יש מצב, ואני חייבת להבין איך אני מרגישה אליו, או יותר נכון למה אני מרגישה אליו בצורה שאני לא אמורה. 
בקיצור, אני אפרט... 
אופיר סיפרה לי את כל העניין... בערך. 
את כל הקטע שלה עם עומר הזה, הילד שאיכשהו היא הכירה והתחילה להיפגש איתו ולעשות איתו כל מיני מי-יודע-מה. 
חשדתי בהם כשנתקלתי בבלוג שלה... היא לא סיפרה לי על העניין הלא ברור של יש מצב שהיא בגדה ביואב... 
אבל היא סיפרה לי שבזמן האחרון כן יש להם קטעים מיניים. 
ובאמת שאני לא יודע למה זה מפריע לי, כאילו ממש ברמה גבוהה זה מפריע לי וזה משגע אותי... הורג אותי... 
היא סיפרה לי שהם כן עושים דברים והיא נורא מתלבטת אם להגיע למצב של סקס או לא. 
הם לא זוג או משהו, סתם ככה, בשביל המגע. 
אני לא יודעת מה כל כך מרתיע אותי... באמת שלא... 
אולי הגועל שבזה, להיות ביחסים מיניים ובלי זוגיות... 
כאילו, אני נשמעת ממש כמו איזה סבתא דוסית אבל אני יודעת שאני לא הייתי עושה את זה. 
כאילו, לא הייתי מסוגלת רגשית. 
חוצמזה שיש בזה משהו מלוכלך כזה... לא? 
רק אני מרגישה ככה? 
אני משתגעת, כאילו זה לא אמור להפריע לי. 
והכי חרא זה שאני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד, כי בדרך כלל, כמעט בכל התחומים, אני צריכה הכוונה רגשית כי אני קצת אוטיסטית, אין מה לעשות גנים חזקים של המשפחה. דם יותר סמיך ממים. 
בכל מקרה, תמיד אופיר נותנת לי את ההכוונה הזאת, אבל אני לא יכולה לבוא אליה בעניין כזה. 
תמיד כשזה הפוך, כשהיא צריכה הכוונה רגשית ועזרה בהחלטות, אני לא שם בשבילה. 
כי אני פשוט לא יכולה, אני כזה בנאדם של ׳תעשי מה שבא לך מה את רוצה ממני?׳ אבל בעצמי אני צריכה את ההכוונה הזאת... 
הבנתי ממנה שלפני שהיא באה אלי היא באה לאורן ולחברה שלה שאני לא אוהבת... 
וכאילו, זה גם קצת סובב את הסכין... לא? 
אני לא יכולה לסיים משפט בלי שאלה... מה יהיה? 
אולי זה בגלל שאני לא נותנת לה את המענה. 
לא יודעת, היא כל הזמן אומרת לי שאני הכי חשובה לה... 
אני לא מפקפקת בזה. 
אבל... 
אני מרגישה שאני מאכזבת אותה, בסוף היא תבין כמה אני לא שימושית... 
אוף אני שונאת את זה, לא יודעת למה זה כזה מציק לי וזאת שורש הבעיה. 
חשבתי אולי לפתור את זה פה תוך כתיבה אבל נראה שזה לא עוזר. 
כאילו, יש מצב שזה בגלל שזה גורם לי להרגיש כל כך קטנה לידה..
כאילו רגשות שכבר אין לי, של אופיר יותר טובה ואופיר יותר מנוסה ואופיר יודעת מה לומר... 
מי כמוני יודעת שהדשא של השכן לא באמת ירוק כמו שהוא נראה, הכל פלסטיק ומסכות. 
אבל אולי זה בכל זאת הרגשת ההקטנה הזאת שהיא גורמת לי אפילו בלי מודע. 
אולי זה זה שאופיר כבר לא שלי. אני חולקת. 
אפילו אם היא לא בזוגיות אלא רק... לא יודעת איך לקרוא לזה. קז׳ואל... 
כאילו היא כבר לא מאה אחוז שלי. 
לא יודעת, לא נראה לי. 
נראה לי שזה בעיקר ההקטנה. 
ההרגשה שדברים שהיא יכולה למצוא אצלי היא הולכת ומחפשת במקום אחר. 
האינדיבידואליות שאני דורשת לעצמי כתנאי לחברות איתי. 
זה שהיא לא פנויה בשבילי עכשיו מאה אחוז מהזמן, כי היא מנצלת את הזמן שלה להתחרמנות. 
זה דוחה ברמות... אני חברה מגעילה. 
אני חייבת לעבוד על זה. 
וברור שעכשיו תהיה לי נסיגה טבעית, מקווה שאני אצליח לחשוב על זה כמה שפחות. 
אבל חבל לי שבפעם הבאה שאני אראה אותה זה יהיה בשישי בערב בגליקסון עם שתיה... 
כי זה לא אמיתי. 
אני לא רוצה לא להינות, אבל אלוהים, אני כל כך תלותית! 
באמת שאני לא מבינה למה היא רוצה את כל הצרות שאני מביאה איתי ותובעת איתה להתמודד איתן, כשהיא צריכה את התמיכה שלי ואני יוצרת לעצמי בעיות שהיא צריכה לתת בהן דין וחשבון עכשיו. 
זה לא שאני מתכוונת לזה או עושה בכוונה, זה פשוט כך. 
שום דבר לא יעצור את מה שאני מרגישה וזאת תכונה רעה. 

נראה לי שזה בעיקר המחשבה על שיש לה חיים מחוץ לי. 
קשה לי להתמודד עם המחשבה הזאת. 

תחושת הלבד שתוקפת אותי פתאום. 
ההרגשה שאופיר משתנה ונעלמת לי. ואם אין לי אותה, מי יש לי? 

פחד. 
לאבד אותה. 

טמטום שמציף את מוחי אבל אני כבר רגילה למחשבות מפגרות, 
כל כך שכבר נמאס לי מעצמי. 

אני לא רוצה שתלך לי... 

אני לא יודעת לעשות הפרדות בראש. 
הכל מסתובב שם בבלגן אחד גדול, אין מחיצות ואין כלום. 
בגלל זה קשה לי לעשות את ההפרדה הזאת, הכל בא בגוש אחד, כל הרגשות שלי. 
במקרה הזה, כל הרגשות שיש לי כלפי אופיר. 
בגלל שאין לי את ההפרדה הזאת, אני חייבת להתוודות שחשבתי שיש סיכוי שאולי זה יתפתח בנינו למשהו מעבר. 
אבל אני מבינה שזה פטתי. 
אין לי את ההפרדה בין חברה, לא משנה כמה טובה, למעבר. 
וזה קורה גם אם אנשים אחרים, בנים בנות ומה לא. 
בגלל זה זה קשה, קשה להבין שיש את אופיר ואבישג ומצד שני מותר שיהיה גם אופיר ועומר. 
אפילו אם זה כאילו לא זוגיות בכלל... 

שוב אני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר, 
שאני חיה את החיים שלי איכשהו בצורה לא נכונה. 
אבל אני מניחה שאני כבר רגילה, זה חלק מההוויה של להיות אני, להרגיש שמשהו עשיתי לא בסדר. 

כל מילה נכנסת לי ללב ואני יכולה להיות כל כך רגישה לפעמים, אין לי את היכולת להבין שאנשים לא מתכוונים לכל מה שהם אומרים. 
כמו שהיה כתוב ברודף העפיפונים- 
״וזה העניין עם אנשים שמתכוונים לכל מילה שהם אומרים. הם חושבים שכך זה גם אצל אחרים.״ 
וזה כל כך דיבר אלי, כי זה אני. 

מצב של חומות הפוכות. 
אשלייה של חומה שמקיפה אותי ושום דבר ממה שאומרים לא נכנס, אבל למעשה הכל נכנס, והחומות לא מאפשרות לכלום לצאת. 



טוב... הבנו את הנושא, לא ? 
זאת פריקה ארוכה שמזמן לא הייתה לי... 
מדי פעם צריך להוציא את כל הרעל אין מה לעשות. 
אני אהיה בסדר, אני כבר בדרך לבסדר כי שיתפתי את אופיר במקום לשמור ולהדחיק ע"י העסקת מוחי בדברים שטחיים. 

ובקשר ליום שישי בגליקסון, בעקבות חלום נורא כיפי שחלמתי הלילה, החלטתי להשתחרר ולשתות כמה שבא לי ולהשתכר ולשים זין על כולם (כולל על עצמי). 
כי חיים רק פעם אחת. 

I'M JUST A TEENAGE DIRTBAG BABY (; 


a friend
24/06/2014 18:55
אין שום דבר יפה ביחסי מין בלי זוגיות , שכבתי בעברי עם גברים ללא רגשות, אין לזה שום תשוקה או את הרצון לחיבוק בלילה , מה שכן יש זה הרגשה של סיפוק מיני וגם זה אם הוא היה טוב.
אני מבינה מאיפה את באה אבל תנסי כמה שפחות לשפוט, אני חושבת שהיא כן עם רגשות אליו והוא מסובב אותה על האצבע הקטנה שלו , תגידי לה שתהיה כנה עם עצמה ואם היא רוצה לשכב איתו רק בגלל שהיא מצפה שיקרה משהו אחר כך או שהיא באמת רוצה לעשות את זה רק לכיף.
תתמכי בכל החלטה שהיא תבחר לעשות, אני לא קוראת לך מתחסדת אבל אני בהחלט רואה שאת שופטת אותה בבחירות שלה, את לא חייבת להגיב חוץ מלחייך.
אם היא באמת חשובה לך תקבלי את כל מה שהיא אומרת לך ותתעסקי בחיים של עצמך זה העצה הכי טובה שאני יכולה להביא לך
The Cheshire Cat
24/06/2014 20:36
אני ממש לא באה לשפוט אותה, נראהלך שאני כזאת רדודה?
רק רציתי לחפור על המחשבות והרגשות שזה יוצר בי, אני האחרונה שתשפוט את הבנאדם הזה כי אני אוהבת אותה בערך כמו החיים שלי, ונראה לי שאת ממש לא מבינה כי את לא מכירה אותה וזה, אבל אני משוכנעת שאין רגשות. בקושי תיארתי את המצב, רק נתתי תמונה מאוד כללית שלו ואז רק דיברתי על איך אני מרגישה, ואת ממהרת להסיק מסקנות...
הדס
25/06/2014 21:17
אני חושבת שאת יותר מידי מתעסקת באופיר.
אני יכולה להבין את החברות האדירה שאת מספרת עלייה.
אני ממליצה למנן את הדברים שאת משתפת את אופיר, החולשות שלך יהפכו כנגדך יום אחד.
גם אני לא האמנתי בסוף.. אבל זה חזר אליי בומרנג. הייתה לי חברות של 10 שנים.. ועכשוי שנגמר הלימודים. אני מסיימת אותה בלב שלם.
החברות זה נטל, לגמרי, מעמסה נפשית. העניין לרצות כל הזמן שלא ימאס, זה מעיק. די
הגיע הזמן להיות מי שאת. מה שנראלך תגידי מה שלא.. אז לא. לא בכוח
מה זה בהצלחה!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
סינדרלה והנסיך
סינדרלה והנסיך
חיו, כך אומרים, באושר לנצח,
כמו שתי בובות בתיבת-זכוכית של מוזיאון,
מעולם לא הטרידו אותם חיתולים ואבק,
מעולם הם לא התווכחו על זמן הבישול של ביצה,
מעולם הם לא חזרו פעמיים על אותו הסיפור,
מעולם הם לא התרחבו בגיל העמידה,
חייכם החמוד מודבק ומרוח לנצח.

-״התפוח המורעל״
הכל כחול
ולמה שאתה תגיד לי איך עושים את זה נכון
אם זה זורם בי כמו הדם בוריד שלי
כמו הים התיכון
הכל כחול
אני כל יכולה
השגחה מלמעלה
אם משהו לא בא אז הוא לא בא מסיבה

-יסמין מועלם