איזה כיף ((:
היה לי אחלה יום, קצר וקולע, והאמת שבא לי קצת בית עכשיו אז מתאים לי.
בבית ספר היה רגיל, מחנך, תעודות ושטויות.
עשינו סבב של דבר-טוב-דבר-רע, אני לא אמרתי את שלי. התלבטתי אם לומר שהדבר הטוב זה שגיליתי אנשים מדהימים והדבר הרע זה שגיליתי צבועים ודו- פרצופיים, אבל התחרטתי ברגע האחרון. ביישנות ופחד לפגוע במישהו.
נתתי למחנך שלי מתנה (מסורת של אמא שלי) והוא נורא התרגש ונתן לי חיבוק.
האמת שלמרות שהתנהגתי אליו לא יפה במהלך השנה הרגשתי שהחיבוק היה נכון והחלטתי לתת לו יותר צ'אנס שנה הבאה.
חמוד (:
בכל מקרה, אחרי זה הלכנו, החבורה, לאיזה מסעדה ערבית שכל מי שגדל באזור (אני לא) גדל עליה.
היה נחמד, לא מדהים כמו שהם היללו אותה, אבל סבבה.
יצאתי מפוצצת מחומוס-צ'יפס-סלט (:
אחרי המסעדה רציתי שנלך לאיזה בית של מישהו, להתנחל ולהיות ביחד, כי הבנתי כמה אני הולכת להתגעגע לכל אחד מהאנשים האלה וכמה אני אוהבת כל אחד ואחד מהם (יואב פחות בזמן האחרון, אין לי עצבים יותר לבולשיט שלו).
ואני אפילו לא מתחילה לדבר על החודש של ארה"ב (מחר עוד שבועיים הטיסה!!), שבו אני לא אראה אף אחד חוץ מאופיר, בסקייפ.
אני מדברת אפילו עד השבוע המסכן הזה עד יום שישי הבא, שם קבענו לשתות בגליקסון לכבוד הטיסה שלי (אני ממש מקווה שיהיה טוב יותר מהפעמים הקודמות ואף אחד לא יהפוך למטומטם..)
כאילו, שבוע שאני לא אראה אותם ואני כבר מתגעגעת ברמות...
חוץ מהבגרות בהיסטוריה ביום שני, אבל זה לא נחשב כי אני לא יודעת כמה נראה אחד את השני.
אז שכנעתי אותם שנלך לים ביום שלישי, זה עדיין דורש דיבורים אבל אני מקווה שיתממש.
חוץ מזה, שוהם היום ממש ממש אכזבה אותי, נראה לי שזה באמת הסוף של החברות שלנו כי נמאס לי לגמרי.
3 שנים...
וגם נועה, שבכלל כבר לא באה לומר לי שלום בבוקר אם אני לא באה אליה קודם, מה שגם ממש מתסכל...
בכל מקרה, מה שקרה זה שהתיישבתי עם עפרי לשיחה קצרה, מלא זמן לא דיברתי איתה ולמרות הכל גיליתי שהתגעגעתי מעט.
אז דיברנו והגענו לשיחה על שוהם, ודיברתי איתה על זה שגם אני התרחקתי ממנה בזמן האחרון (הן כבר לא מדברות כל השנה), ואמרתי לה שהיא לא שווה את זה והכל, כי היא בכלל לא יוזמת ולא אכפת לה בכלל, אז למה שלנו יהיה אכפת?
בקיצור, היא סיפרה לי קצת רכילות מצד ליז בוחבוט, בגלל שהיא מיודדת איתה (איכס)
היא סיפרה לי שגם הן התרחקו בזמן האחרון, למרות שהכי לא נראה.
אבל נחשו מה שוהם עשתה?
יזמה איתה שיחה, עכשיו הן שתיהן בבית שלה, מדברות כנראה.
נורא לא נעים לי, אבל היא כזאת זונה.
כאילו, אני מרגישה שאני נלחמת על החברות הזאת והיא לא שמה זין, אבל עם ליז בוחבוט את מוכנה להשקיע?
שתלך להזדיין, נמאס לי ממנה, רציני.
זה דוחה.
העיקר שאני אכלתי ממנה חרא שנים על זה ש"אני מעדיפה את אופיר על פניה" ובלה בלה בלה.
שתלך לחפש את החברים שלה, נראה איזה מענה ליז בוחבוט תתן לה.
אנחנו פשוט לא מתאימות, סוף פסוק.
אז למרות הנימה השלילית, חוץ מהקטע הזה שייקח לי זמן קצר מאוד להתגבר עליו, הייתה לי שנה מדהימה, שאני שמחה שזכיתי לסכם ולתעד פה.
הכרתי לעומק אנשים מדהימים, שלא ראיתי קודם, והתנסיתי בדברים חדשים, למדתי והחכמתי על עצמי ועל אחרים.
ובעיקר למדתי על עצמי ואיך לחיות איתי, החוויה שאני הכי שמחה שעברתי.
אז הלוואי שכל השנים יהיו כמו זאת, ואפילו טובות יותר,
כי תמיד יש מקום לשיפור, כמו להיפתח בפני אנשים חדשים וכו'.
תמיד יש לאן לצמוח, ואני עוד אצמח.
שיהיה לכם חופש גדול מדהים,
אני יודעת שלי יהיה (:
;){kind=link}