אמרתי לה שכשאני בעצבים וזה, זה מרגיש קצת כמו האנשים המשותקים האלה, שהכל בסדר מבפנים אבל הם כלואים בתוך גוף משותק.
אז אני כלואה בתוך העצבים שלי.
למרות שזאת השוואה קצת מזעזעת, ככה אני מרגישה.
היא אמרה לי שהיא מרגישה בשבועיים- שלושה האחרונים שאני לוקחת אותה כמובן מאליו, והסכמתי איתה, גם אני הגעתי למסקנה הזו אתמול.
זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה, זו אותה טעות שעשיתי עם שוהם.
אני אוהבת את אופיר הכי בעולם ואני הכי לא רוצה בעולם לאבד אותה כי אני לוקחת אותה כמובן מאליו.
אז יאללה, להפסיק להתבכיין ולקחת את עצמי בידיים!
מה נסגר איתי?
כל היום רק יושבת בבלוגר ומייללת על מצבי העצוב, מסכנה שכמוני.
מעכשיו, יותר טוב, אני מבטיחה לעצמי.
ואני אעמוד בזה.
אז זהו, אופיר אמרה שהיא שמחה שאני משתפת אותה בדברים כאלה כי זה הכי חשוב בעולם,
ואמרתי לה שזה יופי כי אני שונאת את זה.
וחוץ מזה, היה לי אחלה יום.
זהו, בטח עוד יומיים אני אתהפך ואשכח הכל, אבל בינתיים זה מה יש (:
שיהיה סוף שבוע טוב ! (:
אה, ותודה לכל מי שהגיב ותמך והיה פה בשבילי,
באמת שאתם עוזרים מלא ואני אוהבת אתכם המון <3
;){kind=link}