התקווה איבדה אותי מזמן.
לא אני זרקתי את השמחה,
השמחה זרקה אותי אל בור ישן נושן.
לא אני ברחתי מהאהבה,
האהבה ברחה ממני והשאירה אותי לבד.
אני חיפשתי שלווה,
אך הקושי חיפש אותי, מצא, והשליך אותי לצד.
לא אני נפלתי למטה,
העולם שם מכשולים בדרכי מעלה.
לא אני הרטבתי את עיני,
אלא הגשם מהסופה שהחלה.
לא אני נמלטתי מהחיים,
החיים נמלטו מדמותי.
לא אני עזבתי את האדמה,
אלא היא נישלה אותי.
עבר עלי יום ממש טוב.
אופיר חזרה מחופשת מחלתה, אז היה יום רצוף אירועים.
כמעט לא למדנו. עשינו שטויות כמו שאנחנו אוהבות.
התגעגעתי אליה.
אני שונאת הכי בעולם להודות בזה,
אבל בלעדיה החבורה שלנו מתפרקת. זה לא אותו דבר.
אז זהו, יום כיפי מלא בשטויות וצחוק.
מחר אני, אופיר ואורן הולכים בבוקר לים, מקווה שלא נקפא שם למוות.
סופ"ש טוב שיהיה לכם (:
;){kind=link}