החיים בשבילה הם בסדר,
היא נהנית פחות או יותר.
צוחקת מבדיחות, בוכה מריגוש,
אך לא ממש אכפת לה אם אחד או אחר.
היא מתרגשת, פשוט לא כל כך הרבה.
אין לה דבר שבשבילו היא משתוקקת להתחיל את היום.
היא אוהבת, פשוט לא ברמה
שיהיה לה קשה את האהבה לבלום.
אך כשהאוזניות באוזניה, והמוזיקה שלהם מתנגנת אל תוך חייה,
רואים שזה הדבר שבשבילו היא מתקיימת.
כשהיא שומעת את התפרצות של שיא השיר,
עיניה נוצצות, חיוך על שפתיה והבעה של אושר אל פניה מתגנבת.
כשהיא צופה בתמונות שלהם, רואים כמה שהיא אוהבת אותם,
האהבה האמיתית של חייה.
הסיבה להתרגשות, הסיבה לקיומה,
הסיבה לחיוך הטהור שעל פניה.

יום בסדר.
שוב קצת יבש, אבל השתדלתי להעסיק את עצמי,
הלכתי לעזור לתפאורה בפורים וכו',
ואחה"צ חופשי. (:




































