זה גדל בתוכי, זה זז.
זה נחוש וזה נועז.
זה מפתח מכלום להכל,
זה הופך מקטן לגדול.
זה גדל בתוכי, בביתי.
זה צומח אל מחשבתי.
זה בעל נוכחות ומביע דעה,
זה משתלט עלי בכל שעה.
זה גדל בתוכי עד שלא ניתן להפריד,
מה שהיה ומה שעכשיו זה כבר דבר אחיד.
זה נמצא כאן ואני לומדת לחיות עם זה,
וזה רק שלי, לאף אחד אין כזה.
*זה לא תינוק*
היום היה... די יבש.
בבית ספר היו לי המון חורים... של שעמום יתר.
כי אופיר לא הייתה והיו המון חזרות לפורים אז גם שוהם וגיל לא היו רוב היום ונועה הייתה עם ליז בוחבוט...
אבל לא נורא.
אחרי זה בקרמיקה חזרה לי המוטיבציה ליצירה,
כ"כ חזק שגם המשכתי לעבוד שם וגם עלה לי רעיון לעבודה באמנות.
וזהו, תכף יש לי בייביסיטר.
אני מקווה שהילד הקטן לא יעשה לי שוב בעיות עם ללכת לישון.
הוא יכול להיות קרציה...
תאחלו לי בהצלחה (:
;){kind=link}